עזרה עצמית במרכז חוסן בשדרות
שדרות שממוקמת בגבול הרצועה ומהווה בין היתר חיץ בין מרכז הארץ ובין עזה סובלת ממצב בטחוני קשה ביותר כבר מעל לעשור.
מעל 8,000 רקטות קסאם נפלו בשדרות וגרמו לנזקים רבים – לפציעות קשות, הרג, חרדה ונזקים לרכוש. מאות פצועים ונפגעי הלם הגיעו לבתי החולים ורבים מהמבוגרים והילדים סובלים מחרדות.
כדי לסייע לאוכלוסייה להתמודד עם שגרת החיים ועם מצבי החירום הוקם מרכז חוסן בשדרות שמספק בין היתר עזרה עצמית. מטרת הסיוע הוא לעזור לתושבים להתמודד עם תחושות כעס, חרדה, בדידות, דיכאון, ניתוק, אשמה, האשמה ותחושות קשות נוספות.
ההשלכות של המצב הביטחוני על הילדים
ילדים רבים שמתגוררים בשדרות סובלים מהפרעות תפקודיות שגורמות לקושי בריכוז ובדיבור – כתוצאה מכך הילדים מתקשים בלימודים. כמו כן, גורם המצב הביטחוני לחלק מהילדים להיות תלותיים, לסבול מבעיות התפתחות, להתפרץ, להתנתק מהסביבה ואפילו לאבד את יכול השליטה על צרכיהם. גם מבוגרים רבים סובלים ממצבים אלו ואחרים וכדי לספק מענה מלא ככל אשר ניתן מכשיר המרכז מטפלים בתחומים שונים.
שירותי המרכז – בזמנים רגועים ובמצבי חירום
שירותי המרכז ניתנים בימי רגיעה ובעתות חירום ומשבר. הטיפולים הפסיכולוגיים ניתנים באופן פרטני, משפחתי או קבוצתי ללא תשלום ומותאמים לכל האוכלוסייה – להורים, ילדים, בני נוער, עולים חדשים, מתנדבים, אנשי חינוך וקשישים.
האבחונים, הטיפולים השונים – ביניהם: טיפול פסיכותרפויטי, טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפולים באמצעים מילוליים ולא מילוליים וטיפולים נוספים, הדרכות ההורים, קבוצות העצמה והסדנאות לפיתוח חוסן והתמודדות מסייעים לתושבים לרכוש ידע וכלים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה.
בין היתר מדריך המרכז את ההורים ומסביר להם כיצד לנהוג עם הילדים – כיצד לתמוך בהם, לכמה מידע לחשוף אותם, כיצד להגיב למצבים שונים כאשר הם נמצאים בקרבתם ואיך לא לשכוח את עצמם ולא להזניח את מצבם הנפשי.
המרכז מקפיד להקשיב לתושבים - ליוזמותיהם או לבקשותיהם ומספק מענה לשאלותיהם. כמו כן, מקפיד המרכז להתאים את השירותים הניתנים למצבים המשתנים.
התמודדות אישית
אנשים שונים מגיבים בדרכים שומת לאירועים קשים. בשעה קשה כל תגובה היא נורמאלית.
- נשמו עמוק
- שוחחו עם הקרובים והחברים על האירוע. אתרו ידע זמין ועדכנו את בני המשפחה בהתאם לגילם
- החזירו את תחושת השליטה, עודדו את בני המשפחה לחזור להחליט, מה לאכול, מה ללבוש וכו'
- מותר להפגין רגשות, בכי, עצב, תסכול צחוק וכו'
- השתדלו לאמץ נקודת מבט חיובית ולא לאבד תקווה
- שתפו אח בני המשפחה בחוויות דומות שעברתם
- שתפו את בני המשפחה בתכניות לעתיד וחלקו תפקידים בהתאם.
התמודדות במשפחה תגובות ילדים למצבי לחץ
הטיפול |
הסימפטום הרגשי |
התגובה |
להחזיר לילד את בטחונו. להיות עם הילד עד כמה שניתן. לשוחח איתו כדי להרגיעו. לשמור על מסגרת חיים רגילה. |
אינו מוכן להישאר לכד. אינו מוכן ללכת לגן. ולבית הספר. |
הילד נדבק |
לא להכריח את הילד לאכול ולא להילחם בו. שמרי על מסגרת זמני האכילה והרגלי האכילה התקינים. לא לחשוש ילד בריא יבקש אוכל בעצמו. |
חוסר תאבון. הקאות. יריקות. |
בעיות אכילה |
אל תכעסו ואל תכנסו למלחמה הדבר רק יגביר מתח. שוחחו עם הילד כדי להרגיעו. עזרו לילד לשמור על זמני יציאה קבועים. |
חזרה להתנהגות ילדותית. הרטבה ועשיית צרכים |
בעיות בהרגלי ניקיון |
תהיו עם הילד כאשר הוא מפחד ליד מיטתו ולא במיטת ההורים. שמרו על הרגלי שינה קבועים. שוחחו עם הילד על פחדיו. |
פחד מפני הליכה לישון. פחד מהתעוררות וסיוטי לילה. פחד מהשארות לבד בחושך. |
פחדי לילה |
תהיו עם הילד. שחקו ודובבו אותו על פחדיו. התייעצו עם רופא אך אל תתנו לו תרופה ללא מרשם. |
כאבי בטן. כאבי ראש. |
מיחושים גופניים |
שוחחו עם הילד ועודדו אותו לבטא עצמו. חשוב לתת לילד להבין שיש גבול לדרישותיו ותוקפנותו. ילד שכועס יש לעצרו ולהרגיעו בתקיפות ולא בתוקפנות. יש לאפשר לו לבטא את פחדיו וכעסיו בציור ומשחק או בדיבור. |
תוקפנות גופנית לגבי בני משפחה ואחרים. תוקפנות ועקשנות שתכליתה להתגבר על תחושת אין אונים. |
תוקפנות |
לתת לילד משימות קצרות. פשוטות וברורות. כדי להחזירו לאט לאיזון שלו. |
קושי למקד תשומת לב בעניין אחד. בלבול. שעמום. אי ידיעה מה לעשות ובמה לשחק. |
קושי בריכוז |
לא לפחד מהתופעה. לא לאיים ולא להעניש. להרגיע אח הילד במקרה של גמגום ועוויתות יש להתייעץ במומחה (רופא או פסיכולוג) |
מציצת אצבע. אוננות מוגברת. גמגום ועוויתות. |
תופעות שונות |
תגובות טבעיות
תגובות טבעיות בעקבות אירוע קשה: חשוב לזכור כי התגובה לאסון היא אישית מאד. אבל ישנן תגובות משותפות לאנשים רבים. אנו מקווים. כי דף זה. יעזור לך להבין כיצד אנשים מגיבים בדרך כלל.
הדבר הראשון שעליך לזכור הוא כי רגשות כואבים הם חלק מתגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי.
רגשות ותחושות אפשריות למצב הן:
תחושת חוסר אונים ובושה: מה יכולתי לעשות במצב כזה? איך אני מגיב?
כעס: על מה שקרה. על מה שקורה. על מי שאיפשר שדבר כזה יקרה...שאלות: מדוע דווקא לי? מדוע לאלו שכל-כך יקרים לי? האם יכולתי למנוע ?
חרדה: לפתע החיים נראים הרבה פחות בטוחים הרבה יותר מאיימים, ירידה בשמחת החיים.
קשיי ריכוז: מחשבות חוזרות על דברים שקרו באסון. קושי להתרכז ולזכור...
ביעותי לילה: חלומות שקשורים לאירוע ומעירים אותנו. עצבנות: הכל מעצבן. רצון לשקט מוחלט.
תחושות פיסיולוגיות נורמאלית למצב
- עייפות וקושי להירדם
- קשיי נשימה
- בכי, תחושת חנק.
- תחושת כובד בחזה. דופק מואץ.
- שלשול ו/או השתנה מרובה.
- סחרחורת.
- ירידה בתאבון.בהלה מרעש פתאומי שבדרך כלל לא אמור להיות מפחיד.
- רעד בגוף.
- כובד ברגליים.
כיצד אפשר להתגבר?
לכל אחד דרך וקצב משלו להתגבר על הקושי:
- מותר וכדאי לחזור ולספר על מה שהיה.
- אפשרו לרגשות לצאת. בכי. למשל. הוא תגובה טבעית המביאה שחרור והקלה.
- נסו לאכול. אפילו מנוח קטנות. הקפד/י לשתות נוזלים (נסה להימנע מקפה ואלכוהול)
- מומלץ להקפיד על הרגלי שינה נכונים.
- אם אתם מתקשים להירדם. נסו לפחות לנוח. מוסיקה. ספר וסרט טוב. עשויים להועיל.
- השתדלו להימצא בתוך קבוצה שאכפת לה ממך: משפחה. חברים. שכנים.
- נסו לחזור. בהדרגה. לשגרת חיים.
- כדאי לנסות להיות פעילים ולסייע לאחרים. נתינה זו הקבלה הטובה ביותר.
- מותר וכדאי לקבל כל עזרה שהיא.
- פעילות גופנית עשויה לסייע: הליכה. שחיה. או לחליפין הרפיה או מדיטציה.
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
- כאשר הרגשות והמחשבות השליליות אינם נרגעות ואף מחריפות.
- אינך מוצא מנוחה לעצמך במשך זמן ממושך.
- אינך יכול לישון מספר ימים ברציפות.
- כאשר אינך מוצא מישהו לחלוק עמו אח הרגשותיך ואתה חש צורך חזק לעשות זאת. כשיחסיך עם בני המשפחה משתבשים מאד.
- כאשר אינך מתפקד לאורך זמן.
מהם הסימנים שמצבכם משתפר?
- חזרה לשגרה : לעבודה, למשימות הבית והמשפחה.
- תיאבון תקין.
- שינה טובה ורצופה.
- ירידה במחשבות על האירוע.
- הריכוז משתפר- אפשר לקרוא וליהנות מדברים שונים.
- ההומור חוזר.
- וההרגלים הישנים חוזרים.
- מרץ ואנרגיה לעשות את מה שאהבתם תמיד לעשות.